הקשבה

הקשבה היא מיקוד תשומת לב של האדם למסרים המתקבלים מסביבתו החיצונית הטבעית. כאשר האדם מעוניין ליצור התחברות עם אדם אחר או קבוצה בעולם הזה עליו להעניק אוזן קשבת כדי לדעת מהם הצרכים שצריכים לקבל מענה. ברגע שאותו אדם מודע לצרכים אז הוא מתאים את שירותיו לתוצרים אידיאליים עבורם.
למעשה הקשבה יוצרת חיבור וקירבה ברמה הרגשית. קשב איננו רק למילים אלא גם למה שבין המילים. כשאדם מקשיב באמפטיה לאדם אחר , אז נוצרת אנרגיה המרימה את שניהם. למעשה הקשבה אמפטית מביאה את האדם המקשיב לתדר של האדם האחר.
בפועל, כל אחד זקוק לאוזן קשבת יותר מאשר לעצות ולכן חשוב לתת לאחר את מלוא הקשב . גישה זו מיושמת על הצד הטוב ביותר כאשר האדם המקשיב הנו בשקט בתוכו , הוא פותח את עצמו , איננו מפטפט במחשבותיו , ואיננו שופט.
ניתן לציין שהקשבה אמיתית באה ממקום נקי, ללא דעות קדומות, ללא שיפוטיות, וללא הפרעה.
הדרך הבסיסית והחזקה ביותר לתקשר עם הזולת היא דרך הקשב , וכשאנשים מדברים, אין צורך לעשות דבר, אלא רק להקשיב להם . גישה זו הנה רבת ערך חיובי וזאת משום שהקשבה מלאה, מאפשרת גם להתקרב לאנשים הרבה יותר.
השורה התחתונה הנה שהקשבה אפקטיבית היא יותר משמירה על שקט ושמיעת מלים. היא אימוץ וקבלה של הנאמר, תוך ויתור על התנגדות אינסטינקטיבית. להלן כמה טיפים שהם גם שלבים בדרך לפיתוח כישורים של הקשבה אפקטיבית.
* הכנה להקשבה – כמו כל דבר אחר בחיים, הגורם המרכזי להצלחה הנה ההכנה. יש לעשות כל מה שנדרש, מבחינה אישית וסביבתית, כדי שבאמת האדם המקשיב יהיה מסוגל להקשיב לאדם שזקוק לאוזן קשבת.
* שימוש בחושים – על מנת למנוע קצר בתקשורת על האדם המקשיב ליישם שימוש במלוא החושים כדי להאזין לאדם שמדבר . על האדם המקשיב במיוחד לשאוף לייעל את יכולתו להאזין דווקא בשעת לחץ, או כמו שנאמר בפתגם הידוע: "אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד בלבד, כדי שנקשיב לפחות כפליים ממה שאנחנו מדברים".
* התוויית סנכרון עם הדובר – אם האדם המקשיב ינסה, במידה מסוימת, לאמץ את תנוחת הגוף של הדובר, הבעת פניו ודפוסי קולו, אז הוא יצליח ליצור עמו גם כימיה טובה. עליו לנסות לא רק להקשיב למלים אלא גם להרגיש את מה שהדובר מנסה להעביר אליו. לכן על האדם המקשיב להפנות את מלוא עוצמתו של חוש הראיה והשמיעה אל בן השיח שלו.
* פרשנות לדברי הדובר – כלומר יש לנסות, בכנות, להבין את כוונת הדובר, על פי דבריו ולא על פי מה שהאדם המקשיב חושב עליו. הבנה אין פירושה הסכמה, אלא סוג של תחושה נעימה שאתה יכול להעניק לאדם השני, גם כאשר אינך מסכים עמו לחלוטין.
* הערכה זהירה – על האדם להיצמד, בזהירות, ולהעריך לדברים ששמע והבין. עליו לאמוד עד כמה למידע יש ערך לגביך? האם הוא תקף ומדויק? אל לו להיחפז למסקנות ואל לו למהר להביע אותן. מתן הערכה, בשלב מוקדם מדי, ירחיק את הדובר ויפגע ביכולת האדם להמשיך ולהקשיב. לכן עליו להמתין בסבלנות לעיתוי הנכון בו יוכל להביע בנחת את הערכתו המילולית.
* התייחסות– זהו גם המדד הסופי לאיכות ההקשבה של האדם . מאזין טוב ידע להגיב באופן המבטא הבנה נדרשת למה ששמע והרגיש. בפועל, התייחסות חפוזה שנשלפה מן המותן, חוסר התייחסות , או התייחסות שגויה עלולים לא רק להרוס את השיחה, אלא גם לפגום ביחסים.
לסיום ניתן לציין שבפועל, כל אחד יכול לשפר את רמת ההקשבה שלו ולהפוך להיות אדם שמקשיב באופן יוצאת דופן. כיצד? על ידי שילוב של מודעות ותרגול. מודעות לכך שזה אפשרי ללמוד מכל אחד ושזה יכול ליצור קירבה גדולה יותר בין אחד לשני והשמת תרגול נדרש. לכן מומלץ יום אחד אך ורק להקשיב, בלי להוציא מילה מהפה. אחר כך רצוי לנסות יומיים רצופים של הקשבה בלבד שתביא לאדם חוויות וגילויים חריגים.

אודות משה חתוכה

משה חתוכה, מעניק שירות טיפולי אלטרנטיבי שעוזר לחולי אפילפסיה לעבור תהליך שחרור יעיל מהמחלה, ולהתחבר מחדש לחיים מלאים ומספקים. כל זה דרך טיפול אישי דרך מפגשי אימון 1*1 בני שעה.
כדי להתחיל לשלוט בתסמיני המחלה, בדרך לחיים מלאים ומספקים - אני מזמין אתכם ללחוץ על הקישור הנוכחי למדריך להשתחררות מכעסים ורגשות שליליים– לגמרי בחינם!

השארת תגובה